התמכרות לתרופות מרשם הפכה לבעיה רצינית יותר מההתמכרות לרוב סמי הרחוב. משככי כאבים, סמי הרגעה, נוגדי דיכאון, כדורי שינה וסמים ממריצים נראים "בטוחים" בגלל שהם נרשמים על ידי רופאים, אבל הם יכולים להיות ממכרים באותה המידה וחזקים כמו הרואין וקוקאין אשר נמכרים ברחוב. משכך הכאבים אוקסיקונטין, למשל, חזק כמו הרואין ומשפיע על הגוף באותה צורה. שימוש ממושך במשככי כאבים, בסמי הרגעה, בממריצים ובנוגדי דיכאון יכול להוביל להתמכרות – ולתסמיני גמילה מכאיבים עבור אלו המנסים להפסיק.
משככי כאבים: אוקסיקונטין, פנטניל, מורפיום, פרקודן ודמרול הם רק בודדים מתוך רשימה ארוכה של משככי כאבים. תופעות הלוואי שלהם יכולות לכלול נשימה מואטת, בחילה וחוסר הכרה. שימוש לרעה יכול להוביל להתמכרות.
סמי הרגעה: אלו סמים שמאטים את המוח ואת מערכת העצבים המרכזית. ביניהם: קסנקס, זיפרקסה, אמיטל, סקונל, ואליום ורבים אחרים. תופעות הלוואי עלולות לכלול בעיות לב, עלייה במשקל, לאות1ודיבור משובש. שימוש מתמשך יכול להוביל להתמכרות.
סמים ממריצים: סמים אלו ממריצים את הלב ואת הנשימה, בדומה לספיד או לקוקאין. ביניהם: ריטלין, אדרל, קונצרטה וסמים הידועים כ-“bennies” (כינוי סלנג ל-"בנזדרין" -- סוג של חומר מעורר). תופעות הלוואי שלהם הן לחץ דם גבוה, קצב לב מוגבר, עוינות ופרנויה.
נוגדי דיכאון:פרוזק, פקסיל, זולופט וסלקסה הם כמה מנוגדי הדיכאון הנפוצים ביותר. תופעות הלוואי עלולות להיות קצב לב לא סדיר, תגובות פרנואידיות, מחשבות אלימות או אובדניות והזיות. שימוש ארוך טווח יכול להוביל להתמכרות.
משככי כאבים, סמי הרגעה ונוגדי דיכאון אחראים ליותר מקרי מוות כתוצאה ממנת יתר בארה"ב מאשר קוקאין, הרואין, מטאמפטמין ואמפטמינים גם יחד.
