ריטלין הינו השם הנפוץ למטילפאנידט, שמסווג על-ידי 'מינהל אכיפת הסמים בארה"ב' כסם נרקוטי בדרגה מס’ II – באותו דירוג כמו קוקאין, מורפיום ואמפטמינים1. בני-נוער מתמכרים אליו בגלל ההשפעות הממריצות שלו.
גם בזמן שנעשה שימוש בריטלין כסם במרשם רופא יכולות להיווצר תופעות חמורות שכוללות עצבנות, חוסר שינה, אנורקסיה, איבוד התיאבון, שינויים בדופק, בעיות לב ואיבוד משקל. לדברי היצרן זהו סם שיוצר תלות.
ביוני 2005, 'מינהל התרופות והמזון של ארה"ב' פירסם סדרה של אזהרות לציבור לכך שריטלין וסמים שכמותו עלולים לגרום לראיה הזייתית, מחשבות אובדניות והתנהגות פסיכוטית, כמו גם להתנהגות אלימה ואגרסיבית.
כתב אחד ניסח זאת כך: "לעולם לא נאמר להורים 'אה, דרך אגב, מידי פעם ילדים מתים פשוט בגלל שהם לקחו את התרופה שניתנה להם לפי מרשם'. או 'דרך אגב, לילדים שתחת השפעת התרופות הממריצות יש סיכוי כפול להשתמש בסמים בעתיד'. או 'דרך אגב, כשליש מהילדים שמקבלים טיפול תרופתי שכזה מפתחים סימפטומים של התנהגות אובססיבית-כפייתית במהלך השנה הראשונה של הטיפול'."
