הרואין: מהו?

הרואין הוא סם לא חוקי שהינו מאוד ממכר. משתמשים בו מיליוני מכורים ברחבי העולם, שאינם מסוגלים להתגבר על הדחף להמשיך לקחת את הסם כל יום בחייהם – ושיודעים שאם הם יפסיקו, הם יאלצו להתמודד עם זוועות הגמילה.

הרואין (כמו אופיום ומורפיום) מיוצר מהשרף של צמח הפרג. אופיום חלבי הדומה לצוף נסחט מהתרמיל של פרח הפרג. לאחר מכן הוא מזוקק כדי לייצר מורפיום, ואז מזוקק עוד יותר כדי לייצר הרואין בצורות שונות.

רוב ההרואין מוזרק, מה שיוצר סיכונים נוספים עבור המשתמש, כגון איידס או זיהומים אחרים בנוסף לכאב של ההתמכרות.

מקור ההרואין

הרואין יוצר לראשונה ב-1898, על-ידי חברת התרופות Bayer מגרמניה, ושווק כטיפול לשחפת, כמו גם תרופה להתמכרות למורפיום.

מעגל קסמים

בשנות ה-50 של המאה ה-19, התמכרות לאופיום היתה בעיה גדולה בארצות-הברית. ה-”פתרון” היה לספק למכורים לאופיום תחליף פחות חזק, שלכאורה היה “לא ממכר” – מורפיום. התמכרות למורפיום הפכה במהרה לבעיה גדולה יותר מאשר ההתמכרות לאופיום.

כמו במקרה של אופיום, את בעיית המורפיום פתרו בעזרת עוד תחליף “לא ממכר” – הרואין, שבסופו של דבר נתגלה כממכר עוד יותר ממורפיום. עם בעיית ההרואין הגיע עוד תחליף “לא ממכר” – הסם שנקרא כיום מתדון. הוא פותח לראשונה ב-1937 על-ידי מדענים גרמנים שחיפשו משכך כאבים לניתוחים, הוא יוצא לארה”ב ב-1947 וקיבל את השם המסחרי “דולופין”. לאחר ששינו את שמו למתדון, השתמשו בסם באופן נרחב כטיפול להתמכרות בהרואין. למרבה הצער, הוכח שהוא ממכר עוד יותר מהרואין.

בסוף שנות ה-90 של המאה העשרים, שיעור התמותה של המכורים להרואין הוערך כגבוה עד פי עשרים מזה של שאר האוכלוסיה.