מחקר שנתמך על-ידי 'המוסד הלאומי לשימוש בסמים' גילה כי המשתמשים בריטלין ובסמים דומים "הראו את האחוז הגבוה ביותר של שימוש בקוקאין".

בגלל הסיבולת שהגוף מפתח, שימוש בריטלין עלול להוביל את המשתמשים לצרוך סמים חזקים יותר כדי להגיע לאותו ה-"היי". כאשר ההשפעות מתחילות לפוג, המשתמש עלול לעבור לסמים חזקים יותר כדי להיפטר מאותם המצבים הבלתי רצויים שדחפו אותו להשתמש בסם מלכתחילה.

ריטלין עצמו אינו מוביל את האדם לסמים אחרים: אנשים לוקחים סמים כדי להיפטר ממצבים או מרגשות בלתי רצויים. הסם מסווה את הבעיה לזמן מה (בעוד המשתמש נמצא ב-"היי"). כשה-"היי" נמוג, הבעיה או המצב הלא רצוי חוזרים באופן עז יותר מאשר לפני כן. המשתמש עלול אז לעבור לסמים חזקים יותר מפני שעכשיו ריטלין כבר אינו "עובד".

מחקר שנעשה על 500 תלמידים במשך תקופה של עשרים שנים גילה כי לאלה שהשתמשו בריטלין ובסמים דומים, יש סבירות גבוהה הרבה יותר שישתמשו בקוקאין ובממריצים אחרים מאוחר יותר בחייהם.

לפי מחקר שנעשה בשנת 2005, לבני נוער שהשתמשו בסמי מרשם יש סבירות גדולה פי 12 להשתמש בהרואין, סבירות גדולה פי 15 להשתמש באקסטזי וסבירות גדולה פי 20 להשתמש בקוקאין, בהשוואה לבני נוער שלא השתמשו בסמים כאלה.

"הצדקות נפוצות" (אל תיפול למלכודת):

ישנן "הצדקות" רבות לנטילתו של הסם העוצמתי הזה. זהה אותם כפי שהם – שקרים!

• כולם משתמשים בו.
• זה רק ללימודים.
• אחי משתמש בו להפרעת למידה, זה לא יכול להיות כל כך גרוע.
• הוא אינו ממכר.
• אתה יכול לשלוט בו. אתה לא חייב להשתמש בו שוב אם אינך רוצה.

אל תיתן לאחרים – כולל חבריך – להוביל אותך לתוך המלכודת.