קוקאין גורם לסוטול חזק, הנמשך זמן קצר ומיד אחריו להיפוכו – דיכאון עמוק, עצבנות והשתוקקות למנה נוספת מהסם. אנשים שמשתמשים בו, לעתים קרובות לא אוכלים ולא ישנים כמו שצריך. הם יכולים לחוות קצב פעימות לב מוגבר מאוד, התכווצויות שרירים ועוויתות. הסם יכול לגרום לאנשים להרגיש פרנואידים, 1 פרנואידים: חשדנים, לא בוטחים באנשים אחרים ופוחדים מהם.1 כועסים, עוינים וחרדים – אפילו כשהם לא בסוטול.
לא משנה באיזו כמות מהסם משתמשים או באיזו תדירות, הקוקאין מגביר את הסיכון שהמשתמש בו יעבור התקף לב, שבץ, התקף או כשל נשימתי, שכל אחד מהם יכול לגרום למוות פתאומי.
מהן השפעות הקוקאין לטווח ארוך?
הביטוי "סם השאול" הומצא במקורו לפני שנים רבות, כדי לתאר את תופעות הלוואי השליליות של שימוש מתמשך בקוקאין. ככל שהסיבולת כלפי הסם עולה, יש צורך לצרוך כמויות הולכות וגדלות ממנו, כדי לקבל את אותו סוטול. שימוש יומיומי ממושך גורם לנדודי שינה ולאבדן תיאבון. אדם יכול להפוך לפסיכוטי ולהתחיל לחוות הזיות.
מכיוון שקוקאין מתערב באופן שבו המוח מעבד כימיקלים, אדם צריך עוד ועוד מהסם רק כדי להרגיש "נורמלי". אנשים שמתמכרים לקוקאין (כמו ברוב הסמים האחרים) מאבדים עניין בתחומים אחרים בחיים.
הפסקת השימוש בסם גורמת לדיכאון כל-כך עמוק, שאדם יעשה כמעט הכול כדי לקבל את הסם – אפילו ירצח.
ואם הוא לא מצליח להשיג קוקאין, הדיכאון יכול להיות כה חזק, עד שהוא יכול לגרום לאדם המכור להתאבד.
