אל-אס-די

"בגיל שש-עשרה הכרתי את הסם שהשתמשתי בו במשך למעלה משלוש שנים – אל-אס-די. אבל לא הייתי מודעת לעובדה שאל-אס-די הוא סם ההזיה החזק ביותר שידוע לאדם.

הסם הגיע בצורה של פיסות נייר קטנות, שנקראות 'קרטונים', שהיו בערך בגודל של האצבע שלי. חמש-עשרה דקות אחרי ששמתי את הנייר על הלשון שלי, כל הגוף שלי התחמם והתחלתי להזיע.

חלק מהתגובות האחרות שחוויתי בזמן נטילת הסם היו אישונים מורחבים, בחילה ו-"עור ברווז". כשהייתי ב-"היי" על אל-אס-די הרגשתי עיוות רציני בגוף ובשכל שלי. השינויים בראייה והשינויים הקיצוניים במצבי הרוח היו כמו טריפ מוזר ומפחיד – טריפ שבו הרגשתי שאין לי שליטה על השכל ועל הגוף שלי". – אדית

"הייתי נשאר ער ימים. בסופו של דבר איבדתי הרבה משקל, נראיתי כמו מת מהלך וביישתי את כל מי שאהב אותי". – טום

"בגיל שלוש-עשרה שתיתי אלכוהול בפעם הראשונה וזמן קצר אחר כך הכרתי את המריחואנה. ואז די מהר הגיע לידיים שלי אל-אס-די, התמכרתי ולקחתי אותו כמו שאוכלים סוכריות.

לילה אחד, במהלך אחד הטריפים שלי, התעלפתי והתעוררתי עם דם על כל הפנים וקיא שיוצא לי מהפה. איכשהו הערתי את עצמי וניקיתי את עצמי. נכנסתי למכונית, ונהגתי, רועדת, לבית של ההורים שלי. נכנסתי למיטה עם אימא שלי ובכיתי.

בגיל עשרים ואחת נכנסתי לגמילה הראשונה שלי". – דונה

"התחלתי לשתות בגיל חמש-עשרה. אחר כך עברתי לאקסטזי, ספיד, קוקאין ואל-אס-די.

היה לי קשה להתמיד במקום עבודה ונכנסתי לדיכאון, חשבתי שלעולם לא אתגבר על האובססיה שלי לסמים. ניסיתי להתאבד פעמיים באמצעות מנת יתר של כדורים. שמו אותי תחת השגחה של פסיכיאטרים שנתנו לי עוד יותר סמים, תרופות נגד דיכאון וכדורי הרגעה, שרק החמירו את המצב.

כפורקן לרגשות שלי פניתי להרס עצמי – התחלתי לחתוך ולשרוף את עצמי". – ג'סטין

"התחלתי להסתובב במועדוני חשפנות ומועדוני קזינו והפכתי להיות מאוד מופקר. ביקרתי בבית בושת אחרי בית בושת ומהר מאוד נחשפתי לסמים אחרים. איבדתי את כל הירושה שלי והייתי צריך לעבור לבית עם נרקומנים, שם גרתי במשך שנה וראיתי אנשים גוססים, איבדתי את העסק שלי והפכתי לגנב.

בנובמבר 2003 נעצרתי על ניסיון חטיפה ונכנסתי לכלא. פגעתי בכל מי שאהב אותי ואיבדתי אותם. הם ניתקו איתי את הקשר. מצאתי את עצמי חסר בית, גר ברחובות וישן בקופסת קרטון ליד תחנת הרכבת, מקבץ נדבות ונאבק כדי למצוא דרכים להשיג את הארוחה הבאה שלי". – פרדריק

"בימים שאחרי השימוש שלי באל-אס-די, הייתי בחרדה עמוקה ובדיכאון חמור. אחרי ה-טריפ הראשון שלי על אל-אס-די, הייתי לוקחת אותו לעתים קרובות, לפעמים אפילו ארבע או חמש פעמים בשבוע במשך תקופה ארוכה. בכל פעם שלקחתי את הסם, הייתי מתנתקת מנטלית יותר ויותר מהמציאות. התוצאה הסופית היתה שלא יכולתי להרגיש נורמלית בתוך הגוף שלי". – אנדראה