נוגדי דיכאון

קטגוריה אחרת של סמי מרשם שלעיתים משתמשים בהם לרעה הם נוגדי דיכאון. אלה כוללים פרוזק, פקסיל, סלקסה, זולופט, אפקסור ורמרון. הם באים בקפסולות ובטבליות צבעוניות.

"אני מרגישה כאילו המוח שלי צורח עלי לקחת יותר מהגלולות האלה. התחושות שיש לי בלעדיהן הן בלתי נסבלות … אני צריכה עזרה נוספת כדי לעבור דרך הגמילה הזו מהאפקסור. אני כל כך מדוכאת שהתחלתי לחתוך את הידיים שלי, ואני אפילו לא יודעת למה. אני גם הוזה כל כמה שעות ורואה דברים – בדיוק היום ראיתי דם שנוטף מהקיר שלי". – ריטה
מחקרים הראו שההשפעות של סמים אלה יכולות לכלול:

  • נדודי שינה
  • אי-שקט
  • עצבנות וחרדה
  • מחשבות ופעולות אלימות
  • תנועות עצבניות
  • מחשבות אובדניות או התאבדות
  • רעידות
  • עוינות
  • הזעה
  • קצב לב בלתי סדיר
  • תוקפנות
  • התנהגות פושעת
  • בלבול ומחשבות מעורפלות
  • פרנויה
  • הזיות
  • פסיכוזה
  • אקתיזיה (סערה פנימית כואבת; חוסר יכולת לשבת במנוחה)

עבודת מחקר אחת מצאה ש-14% מהאנשים הצעירים שלוקחים נוגדי דיכאון הופכים לתוקפניים ואפילו אלימים. ילד אחד בן 12 פיתח סיוטים אלימים על כך שהוא הורג את חברי הכיתה שלו ואז נורה בעצמו. החלום המשיך להיות "מאוד ממשי" עבורו גם אחרי שהוא התעורר, ובמשך ימים הוא חווה חלומות על הריגה, שהיו נראים יותר ויותר ממשיים. הוא פיתח נטייה התאבדותית חמורה עד שהופסק השימוש בתרופה.

המחקר הזה סיפק כמה דוגמאות אחרות של התנהגות קיצונית ולא רציונלית מאנשים שנמצאים על התרופות האלה. אדם אחד התנגש בכוונה בקצין משטרה עם הרכב שלו, כדי שיוכל לחטוף את האקדח של הקצין ולירות בעצמו. אדם אחר הטביע את עצמו ואת שני הילדים הקטנים שלו באמבטיה, וילד אחד חבט באלה בחבר קרוב ללא שום סיבה נראית לעין. לאף אחד מהם לא היתה היסטוריה קודמת של אלימות.

סימפטומים של גמילה מנוגדי דיכאון כוללים מחשבות אובדניות, תוקפנות, חרדה, דיכאון, התקפי בכי, נדודי שינה, סחרחורת, הקאות, כאבי ראש, רעידות ותחושות של "זאפ" חשמלי במוח.