אקסטזי

"במסיבת רייב, ראיתי בחור שמילא את עצמו באקסטזי חוזר על אותו משפט במשך שעות: 'אני תפוז, אל תקלפו אותי, אני תפוז, אל תקלפו אותי'. בחור אחר חשב שהוא זבוב ולא הפסיק להטיח את הראש שלו בחלון".  ליז

"מסיבות רייב הן בסדר בתנאי שאתה לא משתמש באקסטזי. אבל מיד כשאתה מתחיל, אתה חושב שאנשים שמציעים לך להפסיק הם אידיוטים. אתה מתחיל להאמין שמצאת משהו אדיר ושלאחרים אסור להגיד לך את ההיפך. כשאתה מתחיל לאהוב אקסטזי, זה כבר מאוחר מדי, אתה כבר עמוק בפנים".  פאט

"למרבה המזל, אני בחיים, אבל נשארתי עם הימים, החודשים והשנים שלאחר הטראומה. עד סוף החיים אצטרך להתמודד עם מה שזה עשה לי – חוויתי הכול, מה שאתם רוצים.

דיכאון, חרדה, מתח, סיוטים חוזרים ונשנים וכאבי ראש חזקים, אלה הם רק כמה דברים שקרו לי אחרי שלקחתי אקסטזי. כמעט מתי. כל מה שהיה צריך זה רק ערב אחד, כמה כדורי אקסטזי, ואלכוהול. הסם הזה מאוד קטלני, ואני ממש אסירת תודה שאני בחיים. אני לא יכולה לתאר כמה קשה להתמודד עם הסיוטים האלה כל הזמן. אני מתעוררת שטופת זיעה ופשוט מודה לאלוהים, מודה שזה רק עוד סיוט. אני מתפללת שבמשך הזמן הסיוטים יעלמו. שום סם לא שווה את המחיר או את הסוטול".  ליז

"אני שומע הרבה אנשים שמדברים על אקסטזי, אומרים שזה סם כיפי ולא מזיק. כל מה שאני יכול לחשוב עליו זה: אם הם רק היו יודעים.

תוך חמישה חודשים, הפכתי מאדם שחי חיים אחראיים למדי וכזה שמנסה להגשים את חלומו, לאדם שלא אכפת לו מכלום. וככל שהתמסטלתי יותר, כך שקעתי עמוק יותר לתוך מקום חשוך ובודד. כשהצלחתי לישון, היו לי סיוטים וצמרמורות. העור שלי היה חיוור, היו לי כאבי ראש, התחלתי להרגיש פרנואידית אבל התעלמתי מהכול וחשבתי שזה נורמלי. עד שהגיע הלילה שבו חשבתי שאני עומדת למות.

אקסטזי לקח את הכוח שלי, את המוטיבציה שלי, את החלומות שלי, את החברים שלי, את הדירה שלי, את הכסף שלי, ויותר מהכול, את השפיות שלי. אני דואגת בקשר לעתיד שלי ולבריאות שלי בכל יום. אצטרך עוד לטפס על הרבה הרים, אבל אני מתכננת להמשיך לטפס כי אני אחת מבנות המזל".  לין

"אקסטזי הפך אותי למשוגעת. יום אחד נגסתי בזכוכית, ממש כמו שהייתי נוגסת בתפוח. הייתי חייבת שהפה שלי יתמלא בשברי זכוכית כדי שאבין מה קורה לי. בפעם אחרת, קרעתי סמרטוטים עם השיניים במשך שעה".  אן