ההיסטוריה של המטאמפטמין

לטייסי קמיקזה ניתן מטאמפטמין לפני משימות ההתאבדות שלהם.


מטאמפטמין אינו סם חדש, למרות שהוא הפך לחזק יותר בשנים האחרונות מכיוון שטכניקות הייצור שלו התפתחו.

אמפטמין נוצר בפעם הראשונה בשנת 1887 בגרמניה ומטאמפטמין, שהינו חזק יותר וקל יותר להכנה, פותח ביפן בשנת 1919. האבקה הגבישית הייתה מתמוססת במים, דבר שהפך אותה למועמדת מושלמת להזרקה.

המטאמפטמין הוכנס לשימוש נרחב במהלך מלחמת-העולם השנייה, כאשר שני הצדדים השתמשו בו כדי לשמור את החיילים שלהם ערים. מנות גדולות ניתנו לטייסי הקמיקזה היפנים לפני שיצאו למשימות ההתאבדות שלהם. ולאחר המלחמה, שימוש במטאמפטמין באמצעות הזרקה הגיע לממדי מגפה כאשר המלאי שהצבא אחסן הפך לזמין לציבור היפני.

בשנות ה-50, מטאמפטמין ניתן במרשם בתור חומר שמסייע לדיאטה וכחומר נוגד דיכאון. בתור סם שקל להשיגו, הוא היה בשימוש כסם ממריץ לא רפואי על-ידי סטודנטים במכללות, נהגי משאיות וספורטאים, והשימוש בסם התפשט.

המתכונת הזאת השתנתה באופן דרמטי בשנות ה-60 עם העלייה של הזמינות של מטאמפטמין מוזרק, שהגבירה את השימוש.

לאחר מכן, ב-1970, ממשלת ארה"ב הכריזה עליו כלא חוקי לרוב השימושים. לאחר מכן, כנופיות רוכבי אופנועים אמריקאים שלטו ברוב הייצור וההפצה של הסם. רוב המשתמשים בזמן ההוא חיו בקהילות כפריות ולא יכלו להרשות לעצמם את הקוקאין היקר יותר.

בשנות ה-90, ארגונים מקסיקנים לסחר בסמים הקימו מעבדות גדולות בקליפורניה. בזמן שהמעבדות הגדולות האלה היו מסוגלות לייצר 23 ק"ג של החומר בסוף שבוע יחיד, מעבדות פרטיות קטנות יותר צצו במטבחים ובדירות, ומכאן הסם קיבל את אחד מכינוייו "stove top" (על הכיריים). משם הסם התפשט לאורכה של ארצות-הברית ולתוך אירופה, דרך צ'כיה. כיום, רוב הסמים שזמינים באסיה מיוצרים בתאילנד, במיאנמר ובסין.